ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש אוגוסט 2009

מריחים את ההצלחה

חמישי, 27 באוגוסט 2009

אני לא יודע אם גם אתכם ניסו לשכנע להצטרף לאג’ל, עסקת הפירמידה המפוקפקת שפשטה בעיר כמו שריפה בשדה של גידולים דליקים במיוחד לפני כשנתיים, אבל בהתחשב בכמות החברים שלי שהשתתפו בעסק לזמן קצר, זומנו למצגות, בדקו את השטח או סתם קיבלו הצעה שאי אפשר לסרב לה לחיים של עושר, אושר והכנסה פסיבית, אני די הרגשתי left out לתקופה מסויימת.

מצד שני, כמו שחברה טובה מאוד שלי אמרה לי: אנחנו ידענו שאתה לא תהיה פתוח לדברים כאלה. והיא צדקה. דברים נוספים שאני לא פתוח אליהם זה דחיפת חרקים לאזניים, ליקוק של שקעי חשמל ונסיעה בכבישים בין עירוניים בחלון פתוח תוך שאני שומע שירים של מושיק עפיה בשיא הווליום. איך שאני רואה את זה, הכנסה פסיבית יש רק במקלחות של הכלא.

אבל בואו נחזור שניה לאג’ל. אתמול החנתי את הרכב שלי מאחורי אוטו מגעיל במיוחד. חבוט, מכוער, מטונף ובעיקר מצופה בכל הטוב שיש לאוכלוסיית הציפורים של תל אביב להציע. על הבונבון המוטורי הזה התנוסס בגאווה סטיקר שאיפשר להבין איפה מסתיים הסיפור הזה של העושר, האושר וההכנסה הפסיבית. אני מקווה בשביל בעל הרכב שהסבון לא יחליק לו מהיד.

ורואים את זה

אפ על הרגליים

רביעי, 12 באוגוסט 2009

זה שאני עדיין עושה מילואים זה מפתיע, אבל לא מפתיע כמו השלט הזה שצילמתי היום בבסיס צה”לי:

במבנה זה

וטרינר, מפגרת. זה וטרינר

חמישי, 06 באוגוסט 2009

אני אוהב את חנויות הצעצועים הזולות שמפוזרות ברחוב הרצל, אבל במיוחד אני אוהב להסתובב בהם עם א. אתמול היא הרימה אריזה של צעצוע ואמרה לי בפליאה: “תראה, הם עשו צעצוע של איש מראיין סוס”.

דוד ויצטום מכה שנית

יש כרטיס מועדון?

שלישי, 04 באוגוסט 2009

הייתי היום במשרד הפנים על מנת לעדכן את כתובת המגורים שלי בספח תעודת הזהות. לא צלח. הפקידה העיפה מבט חטוף בתעודת הזהות המרוטה שהגשתי לה ואמרה שאני חייב להוציא תעודת זהות חדשה.

פייר, אני לא מאשים אותה. אני נוהג לשאת את תעודת הזהות בארנק שבכיס האחורי, מה שאומר שביליתי לא מעט שנים בלשבת על התעודה הזאת. למעשה היא נראית כמו משהו שהכלב אכל, הקיא, אכל שוב, פלט מצידו האחורי ואז ניילן את מה שיצא. והוא לא עשה עבודת ניילון טובה בכלל.

בכל אופן, יש לי שלוש תובנות שהגעתי אליהם בחמישים ומשהו הדקות שאותם ביליתי בתור המהיר (אני לא צוחק. ככה הם קוראים לזה - העמדה המהירה) לפני שהגעתי לפקידה שהשיבה את פני ריקם:

 - הטיפוגרפיה שבה כתוב על הפוסטרים “מדינת ישראל - משרד הפנים” מעוצבת כמו טקסט שהולך ומתרחק, בדיוק כמו בפתיח של מלחמת הכוכבים. זה לא מעניין או מצחיק, אבל אתם תופתעו בכמה דברים לא מעניינים ולא מצחיקים אתם נתקלים כשאתם עומדים בתור של משרד ממשלתי.

- חסר לכם אינטימיות בחיים? תעמדו בתור לתעודות הזהות. עם כל הכבוד לקשיש החביב והמשופם שעמד מאחורי, בפעם האחרונה שנצמדו אלי ככה הייתה בדיקת איידס מעורבת בעניין.

- תשכחו ממרכז שוסטר, את ניתוחי האף המופרכים ביותר תמצאו אצל פקידות משרד הפנים.

the nose knows